רובוט אחד, כמה דרכי הבעה
החוקרים שון מקדונלד וג'וש ייפ השתמשו ב־Qoobo, רובוט בעל גוף רך דמוי כרית וזנב מתנועע, כבסיס לבדיקת עיצובים. באמצעות מערכת AZRA למציאות רבודה הם הוסיפו לו פנים וצלילים וירטואליים. זו הייתה בחינה של אבות טיפוס באמצעות משקפי מציאות רבודה, ולא הצגה של דגם מסחרי חדש.
חמשת סגנונות הפנים כללו חיה, רובוט, אימוג'י, אנימה ועיניים בלבד. אליהם צורפו קולות חתול, קולות דמויי אדם, צלילים אלקטרוניים מופשטים, מוזיקה וקולות הדיבור הלא־מובנים המכונים animalese ממשחקי Animal Crossing. המשתתפים דירגו את בהירות ההבעה הרגשית, את האמפתיה שחשו ואת התאמת השילובים.
הקול הברור יותר לא היה האהוב יותר
לפי דיווח האוניברסיטה, פנים וקולות דמויי חיות שהתאימו לגופו של Qoobo התקבלו בחיוב, ופנים בסגנון אנימה דורגו גבוה באותה מידה. החוקרים דיווחו גם שפנים היו יעילות מקולות בהעברת רגש וביצירת תחושת קשר.
ההבחנה המעניינת הייתה בין הבנה להעדפה: המשתתפים זיהו בקלות רבה יותר את הרגש בקולות דמויי אדם, אך אהבו אותם פחות מקולות חיות. גם קולות animalese זכו לדירוג גבוה למרות היותם בלתי מובנים; אצל חלק מהמשתתפים הם יצרו רושם של אינטליגנציה רבה יותר. זהו רושם של המשתמשים, ולא מדידה של יכולת הרובוט.
מה אפשר ללמוד, ומה עדיין לא
הממצאים מצביעים על שיקול שימושי בעיצוב רובוטים חברתיים: בהירות רגשית וחיבה הן מדדים נפרדים, וכדאי לבדוק את שניהם. עם זאת, המחקר המתואר כולל 24 משתתפים ובחינת שילובים וירטואליים על גוף רובוט מסוים. אין בו בסיס לקביעה שההעדפות יישמרו בשימוש ממושך, יחולו על רובוטים אחרים או יניבו תועלת טיפולית.
המקור הוא הודעת אוניברסיטת גלאזגו שפורסמה מחדש ב־Robohub, ולא אימות עיתונאי עצמאי. התאמה אישית של רובוטים בעתיד מוצגת בו כאפשרות שהחוקרים מקווים לקדם, ולא כיכולת מסחרית זמינה שהודגמה במחקר.
המקורות שלנו
המקור, סוג העדות ותאריך הבדיקה זמינים כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם.
- Robohubדיווח עיתונאי · נבדק 5 באוקטובר 2026
מצאתם טעות או מידע שהתעדכן? שלחו תיקון. תיקונים מהותיים יתועדו כאן.