מה נבדק

תיקן שמגיע ללכוד ומספק סיוע רפואי הוא עדיין חזון, אבל חוקרים הדגימו רכיב מוגבל שלו: הובלת מזרק והפעלתו מול מטרה מלאכותית. לפי כתבת IEEE Spectrum מ־5 בספטמבר 2026, צוות מחקר מאוניברסיטת קווינסלנד פיתח מערכת בשם Paraborg, המשלבת תיקנים חופרים ענקיים מאוסטרליה עם אלקטרוניקה לשליטה מרחוק.

בניסוי הוכחת ההיתכנות עברו התיקנים מסלול באורך 2.5 מטרים דרך שלוש נקודות ביקורת, ולאחר מכן הופעל המזרק מול מטרת סיליקון בגודל 8 על 10 סנטימטרים. המסלול הושלם בכל 25 הניסויים; ההזרקה הצליחה ב־72% מהם. הפער בין התוצאות מבהיר שהגעה ליעד והשלמת ההתערבות הן שתי משימות נפרדות.

חרק חי עם ממשק אלקטרוני

החוקרים השתילו אלקטרודות במחושים ובתוספות שבקצה הגוף. הפעלתן האלחוטית באמצעות בקר משחק אפשרה להשפיע על כיוון התנועה, לעודד התקדמות ולעצור. עם זאת, לפי החוקר תאנג וו־דואן, החרק ממשיך לייצר ולשלוט בחלק גדול מתנועתו; השליטה אינה שקולה לנהיגה ברובוט גלגלי.

כל תיקן נשא מצלמה אלחוטית או מזרק המופעל מרחוק. החוקרים נמנעו משילוב שניהם על אותו חרק משום שהמשקל והנפח עלולים לפגוע בניידות, וצריכת האנרגיה הנוספת עלולה לקצר את זמן הפעולה. החזון הוא צוות של תיקנים בעלי תפקידים משלימים, אך הניסוי המתואר אינו מוכיח פעולה של צוות כזה בזירת חילוץ.

המרחק משימוש רפואי

החוקרים מציינים שנותרו בעיות של תקשורת בתוך מבנים שקרסו, ניווט בין הריסות ואבק, התמודדות עם תנועת נפגעים וזיהוי חרק שסוטה מהמסלול או מגיב פחות לפקודות. גם בחירת תרופות ומינונים, סטריליות, בטיחות המחט, אמינות ורגולציה עדיין דורשות בירור.

מטרת סיליקון אינה מעידה על בטיחות או יעילות רפואית באדם. וו־דואן מדגיש שאין מדובר במכשיר רפואי המוכן לשימוש בבני אדם. המקור כאן הוא דיווח IEEE Spectrum, המפנה למאמר ב־Advanced Science; המאמר המדעי עצמו לא נכלל בחומר שסופק.

המקורות שלנו

המקור, סוג העדות ותאריך הבדיקה זמינים כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם.

מצאתם טעות או מידע שהתעדכן? שלחו תיקון. תיקונים מהותיים יתועדו כאן.