מהתכווצות לקפיצה

רובוט רך אינו חייב להתקדם באמצעות גלגול או זחילה. בדיווח שפורסם ב־4 בספטמבר 2026 במסגרת מדור הסרטונים Video Friday של IEEE Spectrum, מתוארים רובוטים מחקריים שמזנקים מעלה או קדימה כשהם נחשפים לאור אינפרה־אדום. לפי התיאור, הם ממשיכים לקפוץ כל עוד ההארה נמשכת.

הרובוטים עשויים מרצועת אלסטומר גבישי נוזלי המעוצבת בצורת טיפה. בקצה אחד שלה משולבת צינורית אלומיניום דקה בצורת V. שני הרכיבים ממלאים תפקידים שונים: הרצועה מגיבה להארה ומתעוותת, ואילו רכיב האלומיניום הקשיח מגביל את התנועה שלה.

הפיתול אוגר את האנרגיה

לפי ההסבר המובא בדיווח, אור ממנורת אינפרה־אדום גורם לפני השטח של הרצועה להתכווץ, וההתכווצות מניעה סיבוב שלה. רכיב ה־V מונע ממנה פשוט להתגלגל במקום, ולכן הרצועה מתפתלת עוד ועוד ואוגרת אנרגיה.

כאשר הפיתול מגיע לנקודה קריטית, הרצועה משחררת את האנרגיה שנאגרה. רכיב ה־V ניתז כלפי מטה ופוגע במשטח, והמכה משגרת את הגוף הרך לאוויר. החלק הקשיח הוא אפוא מרכיב פעיל במנגנון הקפיצה: הוא גם מגביל את הגלגול וגם מכה במשטח בעת השחרור.

מה ההדגמה עדיין אינה מראה

המידע שסופק מגיע מתקציר ב־IEEE Spectrum, המייחס את הפיתוח לחוקרי האוניברסיטה ומפנה ל־NC State. אין בו נתונים כמותיים על גובה הקפיצה, מרחקה, תדירותה או יעילות המרת האנרגיה, וגם לא פירוט על עמידות לאורך זמן.

התלות במקור אור חיצוני היא מגבלה מרכזית של ההדגמה המתוארת. קפיצה מעלה או קדימה אינה כשלעצמה הוכחה ליכולת לנווט, לבחור יעד או לשלוט במסלול. הדיווח מציג מנגנון תנועה מחקרי; הוא אינו מספק ראיות לפריסה מסחרית או לביצוע משימה מעשית מחוץ להדגמה.

המקורות שלנו

המקור, סוג העדות ותאריך הבדיקה זמינים כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם.

מצאתם טעות או מידע שהתעדכן? שלחו תיקון. תיקונים מהותיים יתועדו כאן.